רווחים כלואים וחברות ארנק – איך להיערך לחקיקה החדשה?

1. רקע

בתחילת 2025 נקבעו מספר תיקוני חקיקה משמעותיים הקשורים למיסוי חברות.

מדובר במהפכה של ממש שעשויה להשפיע כמעט על כל חברה בישראל.

אנחנו נמשיך לעדכן אתכם בהתאמות שתתפרסמנה על ידי רשויות המס וכמובן לתכנן, יחד אתכם, את דרך הפעולה המיטבית עבורכם.

2. תכלית והיגיון כלכלי

עד לשנת 2024, רווחים כלואים (הרווח המצטבר שנשאר בחברה אחרי תשלום מס חברות) היו רווחים שנשארו בחברה אחרי תשלום מס חברות רגיל בשיעור של 23%.

כל עוד הרווחים לא חולקו כדיבידנד, לא הייתה חובה לשלם מס נוסף. זה אפשר לחברות לשמור על הכסף "בתוך החברה" ללא חבות מס נוספת עד למועד חלוקת הרווחים.

מטרת החקיקה, בשל הצורך של המדינה להגדיל את הכנסותיה, לעודד חלוקת דיבידנדים ומניעת השארת הכסף בחברה, שמירה על שוויון בין חברות (מחלקות ולא מחלקות) ובעלי מניות.

החקיקה בעייתית מבחינות מסוימות. ועם זאת, במצבים מסוימים ובתכנון נכון, יש אולי הזדמנות אטרקטיבית, כמו למשל בהעברת נכסים מהחברה לבעלי המניות.

3. מיסוי רווחים לא מחולקים

סעיף 81 לפקודת מס הכנסה קובע כי חברת מעטים תצטרך לבחור, בתום כל שנת מס, בין 2 חלופות –

א) "מס קנס" בשיעור של 2% מ"הרווחים העודפים".

ב) "חלוקת דיבידנד" בשיעור של 6% מ"הרווחים הנצברים" (5% בשנת 2025).

שלוש כריות הגנה לרווחים העודפים (הגבוה מבין) –

א) רצפת הגנה של 750 אלף ש"ח.

ב) כלל ההוצאות המותרות בניכוי בשנת המס או ממוצע שלהם ב-3 שנים האחרונות (כולל השנה הנוכחית), לפי הגבוה.

ג) עלות הנכסים של החברה לאחרת הפחתת נכסים כספיים או לא יצרניים ("נכסים מיוחדים), ויתרת הלוואה מצד קשור.

• דוגמאות לנכסים לא מיוחדים – מלאי, לקוחות, משרדים של העסק, ציוד וריהוט ועוד.
• דוגמאות לנכסים מיוחדים – מזומנים ושווה מזומנים, הלוואות, ניי"ע, נדל"ן מניב, השקעה בחברת בפחות מ-10% ועוד.
• אם לחברה יש "רווחים עודפים" של 1,000,000 ש"ח וכרית ההגנה הגבוהה ביותר היא של 750,000 שח, אז "הקנס" בשיעור של 2% יוטל רק על 250,000 שח.

4. חברות ארנק

לפי סעיף 62א' לפקודה, בנוסח הקודם, במקרים מצומצמים ומוגדרים, חלק מהכנסת חברת מעטים נחשב כהכנסתו של היחיד.

המטרה הייתה למנוע משכירים או נותני שירותים לפעול כחברה, ולשלם מס חברות במקום מס שולי על השכר או על הרווח שלהם כעצמאים.

5. סוגי חברות ארנק ומתי לא יחול "חיוב אישי" –

5.1 "חברת נושא משרה ושירותי ניהול" – בעל שליטה המחזיק ב-25% (10% ערב התיקון) או יותר בחברה מקבלת השירותים לא יוגדר כחברת ארנק ולא יחויב במס שולי.

5.2 "חברת שכיר" – בעל חברת מעטים שמעל 70% מהכנסותיה הינן מאותה חברה מקבלת השירותים, יהיה חייב במס שולי, אלא אם הועסקו בחברה 4 עובדים לפחות. משך בחינת ההכנסות צומצמה ל-22 חודשים (במקום 30) במשך 3 שנים (במקום 4 ערב התיקון).

5.3 "חברת עתירת פעילות יגיעה אישית" – הרווח שנמוך מ-25% "יקבל הגנה" ויחויב במס חברות, והרווח שמעבר ל-25% יחויב במס שולי. סעיף חדש שעשוי להיות משמעותי מאוד לחברות מסוימות.

הגדרות והערות לעניין סעיף זה –

• "הכנסה עתירת יגיעה אישית" – ההכנסה החייבת שאינה "הכנסה אחרת".
• "הכנסה אחרת" – הכנסות אלו גם אם נחשבות כהכנסה מעסק –  בעיקר ריבית, הפרשי הצמדה, דיבידנד, דמי שכירות ועוד.
• הסעיף חל על חברות שסך הרווחים הנצברים שלהם גבוה מ-750 אלף, ומחזור המכירות שלהם נמוך מ-30 מיליון ש"ח.
• המשמעות של הסעיף היא שגם חברה "רגילה", נניח עם מחזור של 10 מיליון ש"ח שמעסיקה עובדים ונותנת שירותים למספר רב של לקוחות, עלולה לכאורה מחויבת על חלק מהכנסתה במס שולי, ולא במס חברות.

6. אז מה לעשות?

6.1 בדיקה פנימית של רווחי החברה והעודפים שלה  – על מנת להעריך את ההשלכות הפיננסיות של חלוקת הרווחים הכלואים.

6.2 בחינת חלופות לניצול הרווחים  -במקרים מסוימים אולי עדיף להשקיע את הכספים בחברה במקום לחלקם כדיבידנד (אבחנה בין נכסים מניבים לנכסים לשימוש עצמי).

6.3 שקילת פירוק חלקי – במסגרת הוראת השעה (עד נובמבר 2025) ניתן יהיה להעביר נכסים מהחברה לבעל המניות. במקרים מסוימים זו עשויה להיות הטבת מס טובה מאוד.

6.4 שקילת פירוק החברה – לעיתים זו עשויה להיות כחלופה כלכלית נכונה.

יש לבחון כל חברה לגופו של עניין. אנו מציעים לכל בעל חברה לדון יחד איתנו על השלכות החקיקה עליו כבעל מניות ועל החברה שלו, ולפעול בהתאם.

חג שמח וחופשה נעימה.

מאת: רו"ח אייל גיל, שותף מנהל, גיל הלוי גולד רואי חשבון ויועצים.