מחקר של הבנק העולמי קבע כי בשנים 1999-2007 עמד שיעור הממוצע של הכלכלה השחורה בישראל על כ-22% מהתמ"ג. המשמעות היא אבדן שנתי של הכנסות ממסים בהיקף של 40-50 מיליארד ש"ח.
במטרה להילחם ב-"הון השחור", החליטה הממשלה בשנת 2013 על הקמת ועדת לוקר שבחנה את הבעיות הנובעות מהשימוש בכסף מזומן, לרבות שיקים, והמליצה להגביל את השימוש בהם ולהגביר את השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. על סמך המלצות ועדת לוקר, עבר בקריאה שלישית במרץ 2018, המגביל את סכום העסקאות שניתן לבצע בכסף מזומן או בשיק.
עיקרי החוק
- "תשלום במזומן" מוגדר כסכום הניתן במזומן שהוא גבוה מ-11,000 ש"ח לעוסק, לרבות מלכ"ר, או גבוה מ-50,000 ש"ח למי שאינו עוסק (אדם פרטי).
- החוק לא יחול על תשלום במזומן בין קרובי משפחה (בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו), למעט שכר עבודה.
- כשתחלוף שנה מכניסת החוק לתוקף, יוכל שר האוצר לבחון את שינוי הסכומים האמורים מ-11,000 ש"ח ל-6,000 ש"ח (לגבי עוסקים), ומ-50,000 ש"ח ל-15,000 ש"ח (לגבי מי שאינם עוסקים), למעט תשלום של אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב, שימשיך לעמוד על 50,000 ש"ח.
הגבלת השימוש בשקים והסבתם
- שימוש בשיקים נותן מענה לצרכים עסקיים כמו: תשלומים דחויים מחוץ למסגרת האשראי של הלקוח, פריסת תשלומים לחלקים בלתי שווים במרווחי זמן בלתי שווים, מתן בטחונות כנגד אשראי וכו'.
- אף על פי כן קובע החוק מגבלות על שימוש בשיקים והסבתם, למשל:
- איסור לתת או לקבל שיק אם שם מקבל התשלום אינו נקוב בשיק, כנפרע או כנסב, בכל סכום שהוא (לגבי תשלום לעוסק או על ידי עוסק), או בסכום העולה על 5,000 ש"ח (לגבי תשלום לאדם שאינו עוסק או על ידי אדם שאינו עוסק).
- איסור לתת או לקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בו.
- לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו ("שיק פתוח"), או שיק מוסב שעולה על 10,000 ש"ח – אם הוא הוסב יותר מפעם אחת, או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.
ענישה
- על עוסק שיפר את המגבלות החלות עליו על פי החוק יוטלו עיצומים כספיים (בכפוף לזכות טיעון וזכות ערעור), ועל מי שאינו עוסק, שיפר את המגבלות הללו, יוטלו קנסות פליליים.
בעיות ותהיות
מעניין יהיה לראות את החוק נכנס לתוקף בפועל ואיך זה יעבוד הלכה למעשה. להערכתנו, אם ולאחר שייכנס החוק לתוקף, ייעשו בו שינויים והתאמות למציאות הכלכלית בפועל, במיוחד לאור החשיפה הפלילית בה יהיה מצוי כל אזרח שאינו פועל בהתאם להוראות החוק.
בחוק, במתכונתו הנוכחית, קיימות בעיות שונות כמו: ייקור עלויות וגלגול הוצאות על הציבור, חשש לפגיעה באפיקי אשראי ובמיוחד אשראי חוץ-בנקאי, יצירת אמצעי תשלום אלטרנטיביים וביצוע פעולות חוקיות באופן אנונימי, פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובאוכלוסיות שאינן מעוניינות לעבוד עם בנקים וכרטיסי אשראי ועוד.
